אז למה אני כבר לא פרוטריאנית?

לא עובר יום שאני לא נשאלת למה אני לא פרוטריאנית יותר (תזונת 80/10/10, 811, טבעונאות דלת שומן, תזונת פירות, או איך שתבחרו לקרוא לזה).
שולחים לי הודעות פרטיות, מגיבים לפוסטים שלי בקבוצות פייסבוק, שולחים לי אימיילים ופונים אליי כשאני יושבת במסעדה ואוכלת.
אני יכולה להבין את הסקרנות, אבל לפעמים זה הופך להיות קצת (הרבה) מתיש.
אז החלטתי במקום לענות אינדיבידואלית לכל מתעניין או מתעניינת, לכתוב פוסט על התחושות והרגשות שלי סביב זה ולענות גם על הצורך שלכם לדעת, וגם לשמור על שפיותי הרופפת.

WHYNOTFRUITS
קצת רקע:
אני טבעונית מעל 9 שנים.
עשיתי את המעבר מצמחונות לטבעונות מסיבות אידיאולוגיות. במהלך השנים האלו עשיתי צעדים קדימה ואחורה סביב אורח חיים בריא, התנסתי בדברים שונים ובעיקר – הייתי מאוד חולה כל הזמן (מה שהיה נכון גם לפני הטבעונות והצמחונות).
הייתי מהנשים שעושים לידן אפצ׳י והן חולות שבועיים וסבלתי מילדות מבעיות סוכר שגרמו לי להתקפים של איבודי הכרה.
לפני כארבע שנים חבר טוב הכיר לי את התזונה והחלטתי שאין לי מה להפסיד – אני מנסה.
קראתי את הספר, ראיתי סרטונים והתחלתי. לא ציפיתי בימים הראשונים שזה ישפיע עליי כל כך טוב ובטח שלא ציפיתי שאורח החיים הזה יהפוך להיות דרך קבע בחיי.
מהר מאוד התחלתי לראות תוצאות: האנרגיה היתה בשמיים, העור התחצ׳קן מסיבית ואז היה חלק יותר מדי פעם, הבדיקות דם שלי היו לראשונה בחיי מהממות (סוף סוף נפטרתי מהאנמיה) וקרו עוד המון דברים שגרמו לי להבין שזה בהחלט משהו שאני רוצה עבור עצמי. לא רק לא להיות חולה, אלא להיות בבריאות מיטבית.
בשנים שעברו ניהלתי (ועודי מנהלת) ביחד עם חברות שותפות קבוצה עצומה של קהילה ההולכת וגדלה, הרצאתי בנושא, ארגנתי פעילויות משותפות, הופעתי לא מעט בטלוויזיה ובעיתונים ואפילו הכרתי בן זוג פרוטריאני למהדרין והתחתנו יחד בחתונת פירות.

אז מה קרה?
במהלך הדרך הכל היה לי מאוד ברור וקל.
זה לא שלא היו אתגרים, אבל זה משהו שרציתי ולכן דילגתי מעליהם בקלילות. נהנתי מהיתרונות הבריאותים והשונים (לא צריך לשטוף כלים!) ובסך הכל מצאתי את עצמי מאוד מסופקת.
לפני כמה חודשים טסנו לחו״ל וידעתי שאני אוכל שם מבושל, אני חושבת שיש משהו בביקור במסעדות בחו״ל (בעיקר טבעוניות) שהוא חלק ניכר מהתרבות המקומית שהיה חשוב לי להכיר. כהכנה (פיזית) לכך התחלתי לאכול מזון טבעוני בריא (בדרך כלל ירקות מאודים).
במהלך הטיול גיליתי שאני כל כך נהנית מהעניין שאני לא רוצה לוותר עליו והחלטתי לשלב אכילת מבושל בתפריט הפרוטריאני שלי. רק ש.. זה לא באמת עובד.
זה לא עובד ברמת החשקים שמתעוררים, זה לא עובד ברמת השילוב של פחמימות ושומנים, זה לא הולך ביחד. לא פיזית ולא רגשית.
בעצם עמדתי מול מצב שבו הייתי צריכה לקבל החלטה, וההחלטה שלי היתה לעזוב את התזונה לבנתיים.
להוריד קצת את המיקוד מה״מה״ אני אוכלת וקצת לשים יותר דגש על ה״איך״, לאפשר לעצמי לא לעשות את הדברים בכוח, להיות בחמלה לעצמי ולהגיד שכרגע, עבורי, זה לא זה.
הרגשתי בתזונה הפרוטריאנית הכי טוב שהרגשתי בחיי. אני לא נגד התזונה, אני לא בטוחה שלא אחליט לחזור אליה בהמשך.
אבל עשיתי בחירה, וכרגע זו הבחירה שלי.

מקווה שזה ענה לכולםן על השאלה.
אם יש שאלות נוספות מוזמנים ומוזמנות לרשום בתגובות ואני אשתדל לענות.