אלמה דישי היא לא האישיו.

אלמה דישי נבחרה ובחרה לייצג את מותג ההלבשה התחתונה "טריומף" והרשת רותחת.
בכנות? על פני השטח יש הרבה מאוד סיבות שבגינן כל הסיפור הזה לא אמור לעניין אותי: אין לי מושג מי זאת אלמה (גוגל קצר העלה שהיא משחקת בסדרת טלוויזיה לצד יהודה לוי), אני לא לקוחה של "טריומף" ובאופן כללי אני לא ממש לובשת חזיות והתחתונים שלי הם תחתוני סבתא עם איורים של פו הדב במקרה הטוב, כך שאני לא ממש הטייפ שבודקת פרסומות להלבשה תחתונה לפני שיוצאת לשופינג.

אז למה בכל זאת אני עוקבת אחרי הסיפור הזה בעניין?
כאילו היה זה יומי הראשון ברשתות החברתיות, החלטתי לעשות את הטעות הידועה ולקרוא טוקבקים.
אני לא יודעת מה ציפיתי למצוא שם, אני לא יודעת אם זה משקף חלק ניכר מהדעות באוכלוסייה, אבל החלטתי כשירות לציבור לתמצת מספר תגובות שחוזרות על עצמן בעניין ולתת להן תגובה (שבעיניי, הולמת).
חשוב לי לציין שאני לא מרגישה בנוח להכנס לאלמה לתחתונים, גם לא במסגרת קמפיין להלבשה תחתונה. אלמה היא לא האישיו. הגוף שלה הוא לא העניין ולא הנקודה, התרבות שאנחנו חיות בה – היא העיקר, והיא זו שיוצרת את התגובות שאני מצרפת.

"אלמה דישי היא אישה אמיתית"

alma

צילום מסך מתוך אתר מגזין "את"

"אלמה דישי היא אישה אמיתית", "ככה נשים אמיתיות אמורות להראות".
אם אלמה דישי מייצגת את איך שנראית אישה אמיתית או את איך שאמורה להראות אישה אמיתית, מה זה אומר על שאר הנשים? הרזות יותר? השמנות יותר? הנמוכות יותר? מה אנחנו?
מי קובע או קובעת מה מאפייניה של אישה "אמיתית"? וכשאישה אינה "אמיתית" בסטנדרטים האלו, מהי? למה היא הופכת להיות?
יצא לי לרדת ולעלות לא מעט במשקל, ובשום מידת מכנסיים לא הייתי פחות נשית. נשיות לא נמדדת במספר על המשקל, בכמות הקימורים שיש או אין או אפילו באברי המין שלנו.

"אלמה שמנה"

להיות שמנה זו לא קללה בעיניי. יש רזות, יש ממוצעות, יש שמנות. אחלה. כולנו נפלאות, בכל צורה וגודל.
בכל זאת, חשוב לי לצאת ולומר בקולי קולות "אלמה לא שמנה!" ולמה?
כי אם אלמה במידה 40 נתפסת חברתית כשמנה, אז מה זה אומר על מי ששמנה באמת?
מידה 40-42 בימינו זו מידה ממוצעת באוכלוסייה.

"לא עוד דוגמניות אנורקסיות שנראות כמו קרש"

alma4

את הטוקבק המביש הזה אני רוצה לתקוף בשתי חזיתות.
בראש ובראשונה, אנורקסיה היא מחלה קשה וקטלנית. אחד מהתסימנים הנראים לעין של נשים וגברים הלוקים באנורקסיה זהו תת משקל. העובדה הזאת, לא אומרת שכל אישה או גבר שיש להם תת משקל לוקים באנורקסיה.
אני כן מאמינה שבעולם הדוגמנות יש לחץ קשה שמעודד לירידה במשקל, מה שיכול להוביל לאנורקסיה, אבל זה ממש לא אומר שכל דוגמנית רזה, או רזה מאוד, היא בהכרח אנורקסית.
שנית, לחזק נשים במידות ממוצעות או נשים במידות גדולות על חשבון נשים רזות, זה פשוט לא לעניין.
למה אי אפשר להגיד שכולנו נהדרות כפי שאנחנו, בכל מידה? למה כדי שאני אהיה לגיטימית או בסדר, אני צריכה להגחיך מישהי אחרת? להשוות אותה לחפצים?

alma1

"אלמה דישי היא דוגמה רעה ולא בריאה"

alma3

בהנחה שרוב המטקבקים לא ישבו עם אלמה על הגליון הרפואי שלה, אני לא יכולה להבין איך הם הגיעו למסקנה הזאת.
בטח ובטח שמדובר על אישה במידה 40, אבל הייתי כותבת בדיוק את אותה השורה אם היא היתה מידה 50.
גם נשים רזות יכולות להיות לא בריאות, גם נשים רזות לא בהכרח מתאמנות, גם נשים רזות יכולות לחיות על ג'אנק מבוקר עד ערב.
אין לנו דרך לדעת אם מישהי בריאה יותר או פחות.
אני לא יודעת איך ומה אלמה עושה בזמנה הפנוי כדי לשמור על אורח החיים הבריא שלה, אבל האמת? אני לא רואה איך זה ענייני.

alma5

וכמובן, כל הסעיפים ביחד.

בעיות בדימוי גוף זה משהו שאני נתקלת בו כמאמנת בלי הפסקה ופה ממש זה מתחיל.
בלהגיד למישהי שאם היא רזה היא אנורקסית או "קרש", שאם היא ממוצעת היא שמנה, ושאם היא שמנה אין לה זכות קיום.
בלחשוב שיש לנו דרך לדעת ממבט חטוף מה ההרגלים הבריאותיים של האישה שמולנו, ושיש לנו לגיטמציה להתערב בהם.
שיש דרך מסויימת להיות אישה אמיתית, להשפיל ולדרוס כל מי שלא עונה על הקריטריונים.
בואו נפסיק עם זה.