המתאמנות שלי הן השראה.

המתאמנות שלי הן השראה.
המתאמנות שלי הן אלו שקמות בבוקר מוקדם, או נוסעות בערב אחרי העבודה במקום לשבת מול הטלוויזיה ולהרים רגליים.
המתאמנות שלי הן אלו שיוצאות מהבית בחום או בקור.
הן אולי לא אוהבות במיוחד להזיע, אבל הן לא חוששות מזה.
המתאמנות שלי הן גיבורות.
זו גבורה אמיתית לצאת מאיזור הנוחות, להחליט שאת עושה צעדים עבור עצמך.
חלקן מעולם לא יצאו עם בגדי ספורט מהבית, חלקן חוששות ממה שיחשבו עליהן, או מאמינות שהן פשוט גרועות.
והן באות.
פעם אחר פעם.
הן לא נותנות לחשש או למחשבות שלהן לעצור אותן.
הניצחונות לפעמים קטנים, ולפעמים גדולים.
ניצחון זה להיות מהירה יותר, גמישה יותר, חזקה יותר – יחסית לעצמך.
להצליח לרוץ או להצליח לעשות תרגיל שלא הצלחת בעבר.
ניצחון זה גם לחייך פתאום, להנות, להחליט שהן רוצות עוד.
ניצחון זה לחזור הביתה ולהיות פעילות יותר גם בלעדיי. זה לשחק כדורגל עם הילדים או לעלות הביתה במדרגות במקום במעלית.
ניצחון זה לדעת שזה לא תמיד קל, אבל עדיין לעשות. להתמודד.
לפעמים הן אפילו לא רואות את ההתקדמות כמו שאני רואה אותה מהצד ומשתדלת לשקף.
אבל הניצחון הגדול ביותר הוא שהן, הן.
כשאני מעודדת את הגיבורות האלה, זה אמיתי, זה מהלב. זה לדעת שהן מסוגלות, ולהעריך את העשייה.
והמתאמנות שלי הן השראה.
הן השראה ענקית.
וכשאני מתאמנת בעצמי, הן איתי בראש ובלב, וכשאני נתקלת באתגרים בכל תחום בחיים שלי, אני נזכרת בהתמודדות שלהן ואני מוצפת בעוצמה.

תודה לכן.

ashraa

הפוסט מתייחס גם לכל המהממות והמהממים שלא בתמונה!

(כרגיל, כל מה שנכתב בלשון אישה, רלוונטי גם לגברים המופלאים שמתאמנים איתי)