מדלגת במדרגות: לא רציונלי

בפוסט הקודם, דיברתי קצת על המחשבות שלי ואיך אני לא תמיד צריכה להאמין להן.
ההתעסקות בזה גרמה לי לשים לב לכמה דברים לא רציונלים שאני עושה ומרחיקים אותי בסופו של דבר מהכוונה המקורית או המטרה שלי.

אדם ואני הלכנו לאכול באיזו מסעדה טבעונית מדליקה פה בברלין. היינו בה פעם אחת שהיתה מוצלחת ובספונטניות של רעב רציני החלטנו לשחזר וללכת שוב.
בהיותנו עומדים מול הלוח שכתוב עליו התפריט, גילינו שיש כל מיני דילים והחלטנו לקחת (כל אחד מאיתנו) רול במילוי בסגנון גרמני ומרק.

ככה נראה התפריט של המסעדה.

ככה נראה התפריט של המסעדה.

קיבלנו את המרקים לשולחן והתחלנו לאכול. איפשהו באמצע המרק הקיבה שלי אותתה ש״בחייאת, מספיק״ ואז הגיע הרול.
כמובן שסיימנו את כל הארוחה ולא שכחנו לעשות פרצוף סובל ולחלוק שאנחנו כנראה לא נאכל יותר שוב לעולם.
כשיצאנו מהמסעדה כבדים ועגולים, תהיתי בקול למה היינו צריכים להתפרע ככה ולא להזמין מנה אחת ולאחר מכן, אם אנחנו עוד רעבים, להזמין מנה נוספת.
התשובה היתה שאם היינו מזמינים את המרק והרול בנפרד, זה היה יוצא לנו יותר כסף.
זה אגב ממש נכון, אבל אם ב99% מהזמן המנות המשולבות האלה הן טו מאצ׳ לנו ולכן במרבית המקרים אנחנו נזמין רק מנה אחת ופעם ב.. נשלם יותר כי נזמין 2 מנות בנפרד ולא בדיל.. אנחנו גם נחסוך כסף וגם נהיה נחמדים יותר לגוף שלנו.
עוד דברים שאפשר לעשות:
להזמין דיל אחד כזה לשנינו, להתחלק, ולהתקדם משם לדיל נוסף או למנה בודדת נוספת.
להזמין מה שאנחנו רוצים ולארוז לטייק-אווי מה שאין עבורו מקום.
ובאופן כללי לזכור שכשאנחנו רעבים אנחנו נוטים לחשוב שאין סוף לקיבה שלנו, מה שלא ממש תואם את המציאות.

דוגמה לא רציונלית נוספת שקלטתי היא ההתעקשות שלי לא לקנות מים בחוץ.
אין לי בעיה לשלם על בקבוק מיץ, שבמרבית המקרים עולה יותר, גם אם לא בא לי מיץ,
כי המחשבה לשלם על משהו שאפשר להשיג בבית ב(כמעט) חינם מטריפה אותי.
אז התוצאה היא שאני בדרך כלל משלמת על משהו שאני לא רוצה ושלא נכון לי, רק כדי לא לשלם על משהו שאני רוצה ונכון לי.
מה ההגיון?
(וכן, אני צריכה לקחת איתי בקבוק מים).

זה הזכיר לי חברה שהחליטה להרשם לחדר כושר מרוחק מהבית שלה כי הוא יותר זול,
אבל בסוף לא הלכה אליו כי הנסיעות עלו לה בהרבה כסף וזמן.
אנחנו יצורות מצחיקות.

יש משהו מאוד מרגש בלשים סימני שאלה על ההתנהגויות והבחירות שלי.
ללמוד את עצמי כל רגע מחדש.

בעניין אחר, אך דומה,
אנחנו מחפשים בנחישות דירה בברלין, ופתאום קלטתי שאני אשכרה מעדיפה דירות בקומות גבוהות בלי מעלית.
פיתחתי רומן עם המדרגות.

שי.