מה התירוץ לשומן שלך?

משעות הבוקר חברים וחברות נהדרים שלי משתפים את הפוסט של השחקן ונטוורת' מילר שהתפרסם בעיקר בזכות התפקיד יוצא הדופן שגילם בסדרה ״נמלטים״.
בפוסט המדובר הוא מתייחס למם שהתפרסם ברשת ומתייחס לעלייה שלו במשקל.
הוא מציין שזו ממש לא הפעם הראשונה שמתייחסים לעלייה שלו במשקל ומלגלגים עליה, ושבפעם הראשונה שזה קרה הוא היה בתקופה אובדנית ומאוד מדוכא.
הוא התבייש בכאב שלו וסבל בשקט כשחיפש בכל פינה איזושהי הקלה מהדכאון שהוא חווה.
הוא יכול היה לפנות לסמים, לאכוהול או לסקס, אבל הוא פנה לאוכל. וכתוצאה מכך הוא עלה במשקל.
יום אחד הוא טייל לו עם חברים כשצלמי פאפרצי צילמו את התמונה שלו וההשוואות למראה הקודם שלו לא איחרו לבוא.
כן, בתקופה ההיא, שהיתה הקשה בחייו, הוא נאלץ להתמודד גם עם זה.
הנה הפוסט המקורי:

Today I found myself the subject of an Internet meme. Not for the first time. This one, however, stands out from the…

‎Posted by Wentworth Miller on‎ יום שני 28 מרץ 2016

מעבר לכך שאני חושבת שזו ההגדרה המילונית למילה ״אומץ״ הפתיחות הזאת שלו והסיפור על מה שהוא עבר ועובר,
זו היתה נראית לי כמו הזדמנות מופלאה להגיד כמה דברים חשובים בנושא הזה:
א. בריונות רשת היא לא לגיטימית. זו עבריינות. המסכים האלו הם מתנה ענקית, אבל גם מגרש משחקים שמאפשר לחלקינו להפוך למפלצות – לשכוח שיש אנשים בשר ודם (כן, גם מפורסמים) בצד השני של המסך.
ב. אין לנו באמת מושג מה עובר על אנשים אחרים.
אנחנו לא יודעים למה אנשים שמנים, אנחנו לא יודעים למה אנשים רזים. אנחנו לא יודעים אם הם בריאים, אנחנו לא יודעים אם הם חולים. אנחנו פשוט לא יודעים. והאמת? זה גם לא ענייננו עד שהם מחליטים לערב אותנו בזה.
ג. אני חושבת שזו הנקודה הכי חשובה מבחינתי,
הרבה תגובות סביב הפוסט הזה התייחסו לזה ש״היתה לו סיבה מוצדקת״, ש״עדיף אוכל מאשר סמים״ וכו׳ וכו׳ (וכו׳), אם מישהו לא תואם את אידיאל היופי או לא מתנהג על פי הנורמות החברתיות שהשם יודעת מי מכתיב לנו, צריך לפחות שיהיה לו או לה תירוץ. שהיא תהיה מדוכאת או חולה או משהו. העיקר שלא תהיה ״סתם״ שמנה.
והאמת היא? אנחנו לא צריכים תירוץ להיות מי שאנחנו.