ריצת 200 ק"מ: האתגרים והנצחונות של עדן

ב24.10.2014 התקיים מרוץ השטח אולטרה מרתון "סובב עמק" במקצים של 12, 21, 33, 61, 100, 166 ו200 ק"מ.
אני מאוד אוהבת לרוץ. יש משהו בריצה שמרגיע אותי, מסדר לי את המחשבות ומכניס אותי לפוקוס.
אני נועלת את נעלי הספורט שלי, לוקחת שלוק מים ויוצאת לפארק לחצי שעה או שעה של פעילות גופנית (הרבה פעמים עם אוזניות ואיזו הרצאה טובה).
כל האהבה הזאת לא עזרה לי להבין איך (ולא פחות חשוב, למה) שמישהו יבחר לרוץ במשך שעות ארוכות.
יצר הסקרנות שלי גרם לי לפתוח בשיחה מרתקת עם לא אחר מעדן פז, המנצח של מקצה 200 הק"מ במרוץ "סובב עמק" האחרון.

עדן פז, בן 29, גר ברעות, בהתמחות בראיית חשבון.
עדן מספר שלרוב הוא לא רץ לבד (למרות שגם מזה הוא נהנה). מגיל מאוד צעיר התחיל לרוץ עם אביו, מרחקים של בין 5 ק"מ ל20, בצורה חובבנית. היו שנים שלמות שהוא לא רץ אפילו פעם אחת.
לפני כשלוש שנים, חזר לרוץ עם חבר ריצות של 4 ק"מ ולאט לאט הגדיל את המרחק.
בסוף חודש פברואר 2012, נרשם עם חבר למרתון ת"א, הגביר את האימונים באופן עצמאי, וסיים בתוצאה המכובדת של 3:23 למרתון ראשון.

edenpaz

חצי שעה לפני הזינוק, הכנות אחרונות

מה מושך אותך לרוץ למרחקים ארוכים?
"הדבר שמושך אותי זה האתגר, לדעת שאני מסוגל, סוג של אתגר אישי, בעצם השגת היעד שאותו הצבתי לעצמי, מבלי לוותר למרות הקושי הרב.
על מרחקים גדולים ממרתון לא שמעתי כלל עד לשבוע לפני תחרות סובב עמק 2012, אז גיליתי את המקצה של ה-61 ק"מ. ברגע ששמעתי על התחרות רציתי להירשם, אך ההרשמה כבר נסגרה מזמן.  איכשהו הצלחתי למצוא רץ שמכר את ערכת ההרשמה שלו ימים ספורים לפני התחרות. תחרות זו הייתה האולטרא-מרתון הראשון שלי והגעתי במקום השני, כשבפועל, מה ששאפתי אליו זה רק להצליח לעמוד במרחק ובאתגר ולסיים את התחרות הזו, בכל זאת פעם ראשונה מעל 42 ק"מ ריצה.
בנקודה זו התחלתי להבין שיש לי יכולות ריצה טובות למרחקים ארוכים ואני יכול לרוץ טוב במרחקים האלו. עד אז לא האמנתי שאני יכול לנצח בתחרות."

האם היו רגעים קשים במהלך התחרות?
"כן, בק"מ ה-90 נתפסו לי שרירי השוקיים הקדמיות, ככל הנראה בגלל ההליכות המהירות בעליות, משהו שפחות תרגלתי באימונים שבהם תמיד הקפדתי בעיקר על ריצות. כך יצא שבכל 110 הק"מ האחרונים, נאבקתי בכאבי שרירים חזקים.
כמה עשרות ק"מ לאחר שנתפסו לי השרירים, החלו בצקות ברגלים שלהם לא ייחסתי משמעות כלל והמשכתי, אבל בק"מ ה-183 הבצקות כבר הראו את אותותיהן, כבר ממש כאבו לי כפות הרגלים ונאלצתי עברתי להליכה איטית, מה שנקרא בעגה מקצועית 'צעדת מוות'. בק"מ ה-189 כבר הבנתי שאני בקצב ממש איטי והחלטתי שאני חייב לחזור לרוץ ומהר. משם כמעט ולא עברנו (רונן פלד המלווה בחלק זה של התחרות ואנוכי) להליכה, לא בעליות, לא בירידות ולא במישור. את המרוץ סיימתי בתוצאה של 26 שעות ו28 דקות, כלומר מהירות ממוצעת של כ 7.6 קמ"ש."

edenpaz1

100 ק"מ אחרי – עדן מוביל

השמועה אומרת שאתה טבעוני… מתי עברת לטבעונות?
"עברתי לטבעונות ב-7.9.12. לא הייתי צמחוני באף שלב בחיי. המעבר לטבעונות קרה אצלי בשנייה, במהלך הרצאותיהם של עדיאל תל-אורן וגארי יורופסקי.
תמיד הייתה לי אהבה עזה לבעלי חיים, אך אף פעם עשיתי את ההקשר הידוע שטבעונים כל הזמן מבקשים מהציבור לעשות.
בעבר הייתי אוכל בשר ממש כל יום, גם אני הייתי יושב עם החברים בכל מסעדות ההמבורגר והבשר המפורסמות על בסיס יומי. היום כשאני חושב על זה בדיעבד זה נראה לי מגוחך. חינכו אותי שחייבים לאכול בשר ושזה מאוד לא בריא לחיות על תזונה ללא בשר וביצים. ההרצאה השפיעה עליי כמו מטה קסם, בשנייה שהבנתי שאפשר אחרת ושלא צריך לאכול מוצרים מהחי בכלל, החלטתי שאני עובר לטבעונות. מאז לא היה ולו רגע אחד בחיי שהתגעגעתי למוצרים מהחי או שחלפה במוחי המחשבה לחזור לאכול מזון לא טבעוני."

על מה אתה חושב כשאתה רץ?
"על היום יום, על מה שעשיתי בימים האחרונים, האם אני צריך לעשות משהו, האם הייתי צריך לפעול אחרת מהדרך שבה פעלתי. בעיקר חושב איך להשתפר בכל תחום."

edenpaz2

אחרי כ130 ק"מ – עדן ביחד עם יובל שליווה אותו לאורך 20 ק"מ

על מה אתה חושב כשאתה מתחרה?
"לרוב על הקצב, איך לרוץ, אם אני רץ מהר מדי, לאט מדי, על הכאב, על הרצון לסיים ולצלוח עוד אתגר.
כשמתחיל להיות קשה, אני אומר לעצמי שלהם (בע"ח) קשה יותר ושזה חשוב שלא אשבר, שחשוב מאוד שאוכיח שניתן להיות ספורטאי סיבולת חזק, מהיר, שמגיע להישגים גבוהים – וטבעוני. שהדברים אינם סותרים ואף להפך – שהם הולכים בכפיפה אחת. הרצון להוכיח שניתן לעשות הכול  ויותר, על תזונה טבעונית – הוא שמוביל אותי."

איך ההרגשה לנצח במירוץ אולטרה?
"בעיקר הקלה, בכל זאת ההכנות לתחרות נמשכות קרוב לשנה. כמובן שיש שמחה מאוד גדולה שעמדתי ביעד ולא ויתרתי למרות הקשיים הרבים בדרך."

מה הצעד הבא? (יש עוד מטרות לכבוש?)
"עוד מוקדם לדבר על זה."

סיום התחרות

סיום התחרות

ושאלת השאלות: מה הפרי האהוב עליך?
"מנגו, פטאיה ופסיפלורה. קשה לי לבחור.. "

שאלתי את עדן איזה מסר הוא רוצה להעביר לקוראים ולקוראות:
"אל תוותרו לעולם! אנחנו תמיד יכולים יותר, גם אם אתם משוכנעים שזה לא נכון. תציבו יעד הגיוני ותכבשו אותו, אין הרגשה טובה מזו.
והכי חשוב, חיו ותנו לחיות – אפשר להצליח ובענק, מבלי  לפגוע בבע"ח בדרך.
במהלך כל ריצותיי הארוכות, הקשות, הכואבות, אני ניזון מהמחשבה על סבל בעלי החיים, מחשבה שנותנת לי את הכוחות להמשיך. כל מטרתי היא אחת: להוביל את הדרך הנכונה ולהראות שאפשר לבחור בטבעונות ועדיין להיות חזקים ובריאים ולהגיע לתוצאות מרחיקות לכת".

חוגג עם הגביע

חוגג עם הגביע

לצפייה בראיון עם עדן בערוץ הספורט: