5 טעויות נפוצות של מתאמנים

כולנו עושים טעויות וזה בסדר. הבעיה מתחילה כשאנחנו לא מודעים לטעויות שלנו ודבקים בהן.
הרבה מהטעויות המפורטות אלו דברים שאני רואה סביבי באופן קבוע. לפעמים הן יובילו לפציעות, לפעמים פשוט לא יביאו אותנו לאן שאנחנו רוצים ורוצות להגיע.
אז הנה 5 טעויות נפוצות (שאפשר למנוע בקלות!):

1. לא לאתגר את עצמנו.
הצלחנו לעשות תרגיל מסויים? להרים משקל מסויים? לרוץ מרחק מסויים במהירות מסויימת? מעולה! עכשיו בואו נתקדם.
כדי לשפר את מרכיבי הכושר השונים צריך להגביר את עומס (בהדרגה כמובן) ברגע שהגוף מתרגל לדרגת המאמץ הספציפית.
הגברת העומס יכולה להעשות בדרכים שונות: לשנות את זמן המנוחה, הוספת משקל, משך האימון, העלאת הקצב וכו', כמובן בהתאם למטרות הספציפיות.
אימון שלא מאתגר אותנו בשום רמה, לא יביא לתוצאות.

2. לא לנהל מעקב אחרי האימונים.
לניהול מעקב אחרי האימונים (מתי ומה עשיתי. כדאי להוסיף גם תחושות אישיות והערות), יש שלוש מטרות עיקריות מבחינתי:
האחת היא לאפשר לנו להמשיך כל הזמן מהנקודה שעצרנו בה ולדעת מהי היא היתה בדיוק. לסמוך על הזיכרון שלנו זה נחמד, אבל לא תמיד עובד.
המטרה השניה היא להעריך את השיפור שלנו לאורך תקופת זמן במדדים אובייקטיבים ברורים. האם אני מרימה יותר? האם אני מצליחה לעשות דברים שלא עשיתי? האם אני משתפרת? אם התשובה היא "לא", כדאי לעצור ולבדוק את התוכנית אימונים ולשאול את עצמנו אם אנחנו לא באימון יתר ויש לגוף מספיק זמן להתאושש.
המטרה השלישית היא שימור המוטיבציה. לפעמים יש אימונים קצת פחות מוצלחים. לא ישנו טוב בלילה, קיבלנו וסת, או כל סיבה אחרת. כשאנחנו מנהלות מעקב אחרי האימונים שלנו אנחנו יכולות ויכולים להסתכל על היסטוריית האימונים ולהבין שגם אם היה לנו אימון אחד פחות מוצלח, הוא עדיין רחוק שנות אור מנקודת ההתחלה.

3. לא לעשות תרגילים בדרגת קושי מתאימה.
לפעמים האגו משתלט על ההגיון הבריא, ואנחנו מעדיפים לעשות תרגיל מורכב או קשה יותר, גם אם אנחנו לא מצליחים לעשות אותו בטכניקה נכונה והוא קצת קפיצה מעל הפופיק לדרגת הכושר הנוכחית שלנו.
לעשות תרגילים שהגוף שלנו לא מוכן אליהם יכול להוביל לפציעות במקרה הרע ולחוסר יעילות ורלוונטיות במקרה הטוב. אימון זו לא מלחמה כנגד הגוף שלנו ומטרת העל צריכה להיות קודם כל לא לעשות נזק.
כדאי לזכור שלהכל יש אלטרנטיבה! אם לדוגמה אנחנו לא יכולים לעשות שכיבת סמיכה על יד אחת, כדאי להתחיל עם שתיים, אם גם זה לא אפשרי נעשה שכיבת סמיכה על הברכיים, אם לא נצליח את זה אפשר להניח את הידיים על הגבהה ואפילו לעשות שכיבות סמיכה על הקיר. התרגיל צריך להתאים לנו, ולא אנחנו אליו.

שכיבות סמיכה בשיפוע על ספסל

4. לפצות את עצמנו בג'אנק פוד.
לפעילות גופנית יש המון יתרונות, נפשיים, בריאותיים.
הרבה פעמים הדרך שלנו למחוא לעצמנו כפיים על דברים טובים שעשינו זה ע"י אכילה לא בריאה.
חשוב להבין שמזון לא בריא מחבל לנו בתוצאות בטח אם אנחנו רוצים להוריד אחוזי שומן, אבל לא רק. תזונה טובה ותומכת היא כזו שתאפשר התאוששות מהירה יותר בין האימונים ותתן לנו אנרגיה ולא כזו שתגרום לגוף שלנו לעבוד שעות נוספות.
יש הרבה דרכים משמחות ונהדרות לפרגן לעצמנו על צעדים חיוביים (להתפנק במסאג', לקנות את נעלי הספורט שרצינו, לקנות אוזניות נוחות וכו'), אבל הכי הכי כדאי להבין שעצם הפעילות זו המתנה הכי נהדרת שיש ולא עונש.

5. להפסיק להתאמן כי… נסיבות.
קורה לפעמים שמפספסים אימון, אבל כדי לשמור על רמת הכושר שהשגנו וכדי להשתפר, חייבים לשמור על תנועה.
הגוף שלנו זו מכונה מופלאה וחכמה – אם אנחנו לא משתמשים ביכולות שלנו, הוא משחרר אותן. מסת שריר לדוגמה צורכת הרבה אנרגיה והגוף שלנו רוצה להיות יעיל! אם לא תהיה לו סיבה לשמר את מסת השריר (כלומר, נפעיל את השרירים שלנו כנגד התנגדות), מסת השריר תרד.
יש כל מיני נסיבות בחיים וכל הזמן יש משהו (ובתקופות שפחות בא לנו לזוז, רשימת ה"משהואים" נוטה להתעצם), לפעמים נדמה לי שהשגרה שלנו היא בחוסר השגרה.
לחץ בעבודה, אירועים משפחתיים, מתחתנים, תקופת בחינות, פציעות, חוסר זמן ועוד. כמעט תמיד יש איזה עניין, אבל תמיד אפשר למצוא פתרונות.
אז אולי נתאמן הפעם בבית, אולי בשעה אחרת, אולי כואבת לי הרגל אז היום אני אעשה אימון אחר, אולי אני אלך לאימון ישר מהעבודה ואולי אני אלך לעבודה ברגל. לא חסרות דרכים להתמודד עם אתגרי החיים ועדיין לשלב פעילות.

חתונה היא לא סיבה להפסיק לזוז

חתונה היא לא סיבה להפסיק לזוז